איך נזהה עובד במצוקה?

התקופה האחרונה מאז התפרצות הקורונה COVID 19 מביאה איתה קשת של מצוקות נפשיות.

כך למשל מחקרים מהעת האחרונה מעלים כי ישנה עלייה חדה בשיעור ההתמכרויות בישראל במהלך תקופת הקורונה.

מחקרים שסקרו השפעות של מגפות עבר, מצאו כי יותר מ-40% מהחולים סבלו ממחלות פסיכיאטריות פעילות לאחר המגפה, כשהנפוצה ביניהן היתה הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD); אחריה דיכאון; הפרעות כאב סומטיות; התקפי חרדה; והפרעה טורדנית כפייתית (OCD) (Yu-miaoZhao et al., 2020).

לעיתים כמנהלים קשה לנו לדעת שעובד מסוים נמצא במצוקה.

אמנם על העובדים מוטלת החובה לדאוג לבריאותם ולבטיחותם בעבודה ולמשוך את תשומת ליבם של מנהליהם בשלב מוקדם. עם זאת, על המנהלים להיות ערניים לסימני לחץ בקרב חברי הצוות שלהם.

ברור לנו שאילו היינו יודעים שאותו עובד במצוקה, היינו פועלים בכדי לסייע לו. במצבים מעין אלו, לרוב רמת התפקוד של העובד פוחתת, ישנה פגיעה בחוסנו הנפשי והפיזי, והמצב עלול להוביל גם לנשירה מהארגון. במצבי קיצון זו אף עלולה להיות בכייה לדורות, כמו במקרה חלילה של התאבדות עובד ממשרדי החברה. כמובן שמעבר לעצב, האבל והאובדן על אותו אדם, זוהי פגיעה מורלית קשה בארגון ולא היינו רוצים להגיע למצב מעין זה.

היעדרות עובדים כרוכה בעלויות כבדות לארגון ועל כן שימור רווחת העובד, או הגשת סיוע לעובד במצוקה בהקדם האפשרי - יש בהם בכדי לחסוך לארגון בהיקפים גדולים. למשל מחקר בבריטניה העלה שהיעדרות עובדים הקשורה ללחץ, מוערכת בעלות כלכלת בריטניה באזור של 3.8 מיליארד ליש"ט בשנה (אוניברסיטת אנדרוס).

יוסי מנהל זוטר בצוות QA עבר תקופת משבר עקב תהליך גירושין מאשתו. במהלך אותה תקופה, כך התברר בדיעבד, אשתו של יוסי התלוננה עליו במשטרה בגין התעללות מילולית. כמה ימים לאחר מכן, יוסי התפרץ על אחד מעובדי הצוות שלו, בצורה לא פרופורציונאלית ולא מותאמת והעובד התלונן על כך בפני ההנהלה הבכירה והגיש את התפטרותו. היות שגברים אינם ממהרים לבקש עזרה, והיות שמתוך כך, אין להם מערכת תמיכה כפי שנשים זוכות לה, מצבו הנפשי של יוסי הידרדר במהירות והיו לכך השלכות גם בהיבטים התפקודיים בעבודה עליו ועל הכפופים לו. אילו ידעו מנהליו של יוסי, כיצד לזהות סימני מצוקה מקדימים, יש להניח שניתן היה לבלום את ההידרדרות מוקדם בהרבה ולהימנע מחלק מהנזקים.

אז איך בכל זאת נוכל לזהות סימנים מקדימים למצוקה?

האינדיקטורים העיקריים למתח עשויים להיות שינוי בהתנהגות הרגילה של העובד:

הימנעות. עובד שלרוב פעיל ומגיב ויוזם בישיבות (גם זום) ופתאום נמנע, שקט מהרגיל, פאסיבי, זה עלול להוות תמרור אזהרה למצוקתו.

מחלה/ הֵעָדְרוּת/ איחורים לא מוסברים. עובד שלרוב בריא ומתפקד היטב, ובהנחה שאינו חולה קורונה, אבל פתאום חולה יותר, נעדר יותר מהעבודה, זהו תמרור אזהרה נוסף, שכן מצוקה נפשית יש לה קשר ישיר לסימפטומים פיסיים.

ירידה מהותית בתפוקות. עובד שלרוב יש לו תפוקות מסוימות ופתאום יש ירידה לא מוסברת בתפוקות שלו, עלול להוות תמרור אזהרה למצוקתו.

התקפי זעם. עובד שלרוב מגיב בצורה מאוזנת ושקולה ופתאום מגיב לאירועים בצורה לא פרופורציונלית או בזעם בלתי מוסבר, זה עלול להוות תמרור אזהרה נוסף למצוקה.

שגיאות לא מוסברות שאינן מאפיינות עובד מסוים בימות שגרה, יכולות להצביע על חוסר ריכוז הנובע ממוסחות וטרדה נפשית שכדאי לתת עליהם את הדעת.

התגוננות של העובד אל מול ביקורת, עובד שבעבר ידע להתמודד עם ביקורת ולהכיל אותה ולפתע נכנס לעמדת התגוננות לא מוסברת, יכולה להעיד אף היא על מצוקה.

תגובות קיצוניות של העובד לטעויות של עצמו או של אחרים, שאינן מוכרות לך מימות שגרה, אמורות להוות תמרור אזהרה נוסף.

שינוי במראה העובד בין אם באופן לבושו ובין אם במראה הפיזי (חיוורון קיצוני, שינויים דרמטיים במשקל הגוף, עיגולים שחורים מסביב לעיניים או דכדוך הניכר בפני העובד).

כמובן שכל אחד מהמצבים הללו, יש להתייחס אליו כשהוא יוצא דופן מהאופן שבו מגיב העובד בימות שגרה. עובד שבאופיו נוטה להתגונן או שתמיד הגיב בזעם לאירועים ספציפיים, יש להתייחס למתרחש על רקע היסטוריית ההיכרות עמו ולא במנותק ממנה.

על מנת להתייעץ לגבי עובד במצוקה, או לקבלת מענה טיפולי לעובדיכם צרו קשר עם מרכז דרור לנפש בטלפון 0778040210 בהודעת ווטסאפ 0553180535

מה עושים לאור זיהוי סימני המצוקה? על כך במאמר הבא.