ילדים במשבר גירושין – מהם אזורי הסכנה?

כתבה: סלעית פיזם מיימוני MSW, מטפלת זוגית ומשפחתית, מכוכב יאיר.

ערכה: שיר דרור MSW, מתמחה לפסיכותרפיה

ילדים במשבר גירושין – אזורי סכנה

תמונה אחת חרוטה בזיכרוני כבר מספר שנים. טל (שם בדוי) יושבת אצלי בחדר הטיפול לאחר עוד מריבה קשה בין הוריה ולשאלתי איך היא מרגישה, היא עונה: את יודעת איך אני מרגישה? בואי אצייר לך את זה. טל לקחה דף ציירה עליו שני בתים ובתווך ציירה ילדה

זה אני," אמרה טל "וזה הבתים של ההורים שלי, יש לי שני בתים ואין לי אף בית".

טל, כמו הרבה ילדים אחרים היא קורבן של סכסוך גירושין אלים ומתמשך. במשך רוב שנות ילדותה הייתה חשופה מצד אחד להשמצות, הסתות ועלבונות של הוריה, אחד כלפי השני ומצד שני לתחרות פרועה בין הוריה מי מהם מפנק אותה יותר, לוקח אותה לבילויים שווים יותר, מי יהיה ההורה האהוב.

התוצאה של סביבת החיים הזאת הייתה הרסנית, וייצרה בסופו שלדבר ילדה עצובה, מבולבלת, חסרת בטחון וחסרת גבולות. טל שהינה ילדה נבונה חמודה ובעלת קסם אישי רב, ניסתה מספר פעמים לפגוע בעצמה, התקשתה לתפקד במסגרת בית הספר ומצאה את עצמה נפלטת ממערכת החינוך הרגילה ונשלחת לבית ספר לילדים עם בעיות התנהגות.

מערכות היחסים הזוגיות המסתיימות בפרידה, גדלות משנה לשנה. בארה"ב ,יתגרשו בכל שנה, מחצית מהזוגות הנישאים. בארץ, נכון להיום, מתגרשים שליש מהזוגות הנישאים[1].

המציאות היא, כי יותר ויותר ילדים יגדלו במשפחה שבה ההורים אינם בני זוג.

משפחות שבהם ההורים נפרדו אך עשו את התהליך באופן אחראי ומכבד, חסכו מילדיהם כאב רב ופגיעות מורכבות. משפחות בהן ההורים חיים בנפרד, אך הצליחו לבנות מערכת יחסים הורית טובה בה יש שיתוף פעולה הורי, הן משפחות שמזערו את הנזק. אלו משפחות שילדיהן למדו כי ניתן להתגבר על משברים ולהמשיך הלאה.

מהם הנזקים העלולים להיגרם לילדים כאשר המשבר הינו בקונפליקט גבוה?

אובדן תחושת הביטחון

ביטחונם של ילדים ניבנה בחלקו מתוך תחושת השייכות שלהם למשפחתם, מתוך הידיעה שלא משנה מה יהיה, יש להם גב, אמא ואבא שאוהבים אותם. כאשר משפחה מתפרקת, משהו בחוויה הבסיסית הזאת מתערער. דברים שהיו ברורים מאליהם, נראים לילדים כמוטלים בספק. העובדה שאבא ואמא כבר לא אוהבים אחד את השני, מעלה אצלם את השאלה המתבקשת האם הורי עלולים יכולים להפסיק לאהוב גם אותי?

תפקידם של ההורים לאפשר לילדים לבטא מחשבות וחרדות אלו, לא לפתור אותם באמירות מבטלות כמו "איזה שטויות" ולהבטיח לילדים כי אהבתם ואהבת ההורה השני לא נגרעת בשל ההחלטה להיפרד. חוסר יכולת להבטיח לילדים כי ההורה השני אוהב אותם, שלא לדבר על מקרים בהם ההורה השני יתואר כפוגעני, מזניח, חסר אחריות או כול דבר אחר, יגרמו לערעור בטחונו של הילד ולפגיעה בתחושת הערך שלו מבחינת הילד. אם ההורה שלי לא אוהב אותי, זה אומר שאינני ראוי לאהבתו משמע אינני מוצלח.

יש אם כן חשיבות עליונה לחיזוק בטחונו של הילד באהבתם של שני ההורים. מובן שזו משימה לא פשוטה, במיוחד כאשר משבר הגירושין נמצא בשיאו ופעמים רבות בני הזוג כועסים אחד על השני, פגועים, מאוכזבים, לעיתים גם נבגדים. אין דבר קשה יותר מלדבר טובות על אדם שאיננו חשים כלפיו רגשות חיוביים, אולם ההבנה כי בריאותם הנפשית של ילדינו תלויה בכך עשויה לעזור במקצת.

ירידה באיכות המשאבים ההוריים

משבר גירושין הינו אחד המשברים הקשים ביותר אותם חווים אנשים בעולם המודרני. הוא מדורג במקום השני לאחר משבר של מוות של אדם קרוב[2].

באופן טבעי, אנשים הנמצאים בעיצומו של משבר קשה פחות פנויים לצרכי ילדיהם. הם עסוקים יותר בעצמם ובכאבם וטרודים בשאלות קשות של ארגון חייהם מחדש. לעיתים פירוק הזוגיות כרוך בירידה ברמת החיים ובתחושת אובדן הביטחון הכלכלי של ההורים, נושא המעורר חרדה בפני עצמו.

פעמים רבות הפרידה נכפית על אחד מבני הזוג והוא עסוק בחוויית הנטישה שלו. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות, הילדים אשר נמצאים במשבר מעצם פרידת הוריהם, חווים משבר נוסף סביב חוסר הפניות של ההורים וירידה בתפקודם ההורי, דווקא בתקופה בה ילדיהם זקוקים לתמיכה זו יותר מכל.

כמובן שלא ניתן להימנע ממצבים אלו ואין ילד שלא יחווה תקופות משבר בחיי הוריו. ילד החווה הורות מיטיבה לאורך רוב שנות חייו, מסוגל להתמודד עם מציאות זמנית, בה ההורים פחות פנויים אליו. אולם חשוב וכדאי שההורים ייפנו לגורם טיפולי, אשר יחזק אותם ויסייע להם להתמודד עם המשבר שלהם, ומתוך כך יהיו מסוגלים להוות משענת עבור ילדיהם. כאשר ההורים לא מצליחים להתחזק ויכולותיהם ההוריות ממשיכות להיפגע, עלול להיווצר מצב בו הילדים או חלק מהם, לוקחים על עצמם את התפקידים ההוריים, דואגים לעצמם ולאחיהם, ולעיתים אף מהווים משענת עבור הוריהם. במצבים אלו עלול להתפתח ילד בוגר, אחראי, המתפקד מצוין בכל תחומי החיים. אך יש סיכון גדול בתמונה ה"כאילו "מושלמת הזו. הילד המושלם הזה נימצא בסיכון גבוה, משום שהוא נדרש למשימות רבות שלא מתאימות לגילו והוא לא מאפשר לעצמו להיות ילד. מדובר בפגיעה רגשית משמעותית באיכות החיים בהווה, ובהתפתחות הרגשית שלו כאדם בוגר.

אובדן האמון במערכות יחסים

יכולתם של ילדים להפוך למבוגרים המקיימים קשרים משמעותיים עם בני זוג, תלויה רבות ביחסי האמון שיש להם עם הקרובים להם. אין ספק כי ההתבגרות כרוכה באובדן התמימות ובהבנה כי לא בכל אחד ניתן לתת אמון. אך חווית האמון הבסיסית, צומחת על רקע חוויה הורית טובה, והיא תנאי בסיסי ליכולת עתידית לבניית קשרים. ילדים החווים תהליך גירושין פוגעני חווים גם ערעור של אמונתם במערכות יחסים, ועלולים לפתח חרדה ממערכות יחסים, בעוד שילדים שחוו פרידה שבה רמת הקונפליקט סבירה, יהיו מסוגלים להתגבר על כך ולהבין כי גם אם מערכת היחסים של הוריהם כשלה אל להם לאבד אמון במערכות יחסים בכלל.

קושי בבניית הזהות המגדרית

חלק גדול מבנית הזהות המגדרית, נעשה מתוך הזדהות עם ההורה מאותו המין ומתוך אהבה והערצה להורה מהמין השני. לדוגמא בן יפתח עניין בכדורגל או בספורט " גברי" אחר מתוך הזדהות עם האב. כאשר אחד ההורים מוצג בפניי הילדים על ידי ההורה מהמין השני כדמות שלילית ופוגענית, הילד מאותו המין, עלול להתקשות לפתח זהות מגדרית בטוחה והילד מהמין השני, עלול לפתח התנגדות לכל מי שמיצג מגדר זה. לדוגמא, בת ששומעת פעמים רבות כי אמא שלה "זונה בוגדנית" עלולה להתקשות בפיתוח זהותה נשית ואיל והבן שחווה שלילה של אביו עלול לפתח קושי בבניית זהותו המגדרית[3].

לסיכום

למשבר גירושין יש השפעה רבה על חייו התפתחותו של כל ילד אולם ניתן לצמצם את עוצמת הפגיעה על ידי מודעות ל"איזורים הפגיעים" - תשומת לב ומודעות של ההורים. מערכת יחסים הורית מתפקדת יכולה למזער את הפגיעה, ולאפשר לילדים התפתחת תקינה בצל המשבר. לפיכך מומלץ מאוד תקופה זו להיעזר בתמיכה רגשית הן להורה והן לילד.

מקורות: [1] נתוני נישואין וגירושין בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2018 [2] הסיוע למשפחות במצבי פירוד וגירושין ,יעל הרמל ,שרה אשכנזי, ענת ענבר, רונית צור [3] ילדים להורים גרושים אורית קופרשמיט פינשטייט מתוך http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm