איך לעודד התנהגות פרו חברתית* בגיל הרך
*התנהגויות הקשורות ברצון לסייע לאחר
החל בשנות הגן, סוציאליזציה היא מרכיב מרכזי ביכולתו של הילד ורצונו לפעול עבור אחרים. התנהגות פרו חברתית לרוב מוגדרת כפעולה מרצון עבור אחרים לטובתם, לרוב מתוך דאגה לאחר. כיום ידוע שאפילו תינוקות ופעוטות מפגינים התנהגות פרו חברתית. בתנאים הנכונים בני שנה ושנתיים יעזרו לאחרים, יביעו דאגה כשהם רואים שמישהו סובל ואפילו ינחמו אותו בליטוף או בחיבוק, יפעלו בשיתוף עם האחר להשגת מטרות משותפות ויחלקו מרצונם אוכל וצעצועים.
ההנחה היא שפעוטות עדיין לא רכשו התנהגות פרו חברתית דרך סוציאליזציה, אלא זוהי פעולה אנושית אינטואיטיבית, ורק בגיל בית הספר, כשהם מתחילים להבין ולהחזיק בנורמות של דאגה ואחריות, התנהגויותיהם הפרו חברתיות הופכות להיות מושפעות מסוציאליזציה, שאז מעצבת את המשוואה של הסטנדרטים המוסריים תלויי תרבות ספציפית. למשל מחקר תרבותי שבדק הבדלים בהתנהגות פרו חברתית בין ילדים ממדינות מערביות למדינות במזרח מצא כי הילדים במדינות מערביות הפגינו יותר פעולות פרו חברתיות מאשר במזרח.
מסתבר שהסוציאליזציה של התנהגות פרו חברתית יכולה להתרחש במיטבה בהקשר של פעילות משותפת שידועה ככזו שיכולה לתרום לרכישה מוקדמת של הבנה חברתית הרבה יותר מאשר הנחיות מילוליות לפעול בדרך מסוימת. למשל קריאה משותפת של סיפור ודיון רגשי על התכנים שעולים ממנו, צפייה בתכנית טלוויזיה המציגה תכנים פרו חברתיים או בסרט.
תגובה פרו חברתית אצל ילדים תלויה במידת ההבנה והדאגה שלהם לרגשותיו של האחר ולרצונותיהם המובחנים. הסבת תשומת לבו של הילד לרגשותיו ולעולמו הפנימי של האחר ושיח איתו על כך, יכולה לשמש כזרז חשוב בתהליך התפתחותי זה. שיח על רגשות מסייע לילדים לחשוב עליהם ומסייע להם לבנות ייצוגים, סיבות ותגובות בנפרד מעצם חוויית הרגשות הללו. זה יכול לפתח צורות מורכבות יותר של תגובה לרגשותיו של האחר. השיח על רגשות מגביר את המודעות וההבנה של ילדים את הרגשות והמצבים הנפשיים התורמים מאוחר יותר להבנה רגשית ושימוש של ילדים בשפה פסיכולוגית.
מנגד, נמצא כי צפייה בתכנים אגרסיביים במדיה, משפיעה על מידת האגרסיביות הנצפית במשחק החופשי לאחר מכן וגם משפיעה על ירידה בהתנהגויות פרו חברתיות. לאור העובדה שכיום מרבית התכנים המוקרנים הם בעלי אופי אגרסיבי, חשוב לברור היטב לאילו תכנים לחשוף את הילדים ולאילו תכנים לא. יתר על כן, במידה והילדים נחשפו לתכנים אלימים, רצוי מאוד לעורר דיון שיאתגר את התפיסה שאלימות היא הדרך לפעול ויכוון את הילדים לחשוב על פתרונות שמתחשבים באחר.
כאשר ילד מתחיל להביע התנהגויות תוקפניות מדאיגות כלפי ילדים אחרים או כלפי הצוות החינוכי שלא נצפו בעבר, חשוב לבחון מולו ומול הוריו האם עבר חוויה מערערת שהובילה לכך. חשוב לדובב את הילד בארבע עיניים, בסביבה בטוחה ותומכת ולהציע את עזרתכם. התנהגות תוקפנית קיצונית כלפי הסביבה, עלולה לעיתים להעיד על תוקפנות שהילד חווה מצד שלישי ועל כן אין להעלים עין ולהניח שמדובר בתקופה חולפת ולהגיש לילד את כל העזרה והתמיכה הנחוצה לו בכדי להגן עליו ועל סביבתו.
ביבליוגרפיה
Brownell, C. A., Svetlova, M., Anderson, R., Nichols, S. R., & Drummond, J. (2013). Socialization of early prosocial behavior: Parents’ talk about emotions is associated with sharing and helping in toddlers. Infancy, 18(1), 91-119.
Comments