נמאס לך מהנישואין האלה. אולי פעם הם עבדו, ואולי מעולם לא – אבל תמיד קיווית שזה ישתפר. עשית הרבה בשביל זה – השתדלת להשתנות, ניסיתם טיפול זוגי, עשית כל מאמץ להתפשר על מה שאפשרי מבחינתך- אבל כלום, היחסים האלה משובשים וכבר איבדת תקווה שמשהו ישתנה.
יש לכם ילדים משותפים, הם האהבה של חייך למרות כל הקשיים שיש איתם, והכי חשוב לך בעולם שהם לא ייפגעו. הבטחת לעצמך לעשות הכל כדי לא להתגרש, אבל רמת המתח בבית בתקופה האחרונה כל כך גבוהה, שכבר לא ממש ברור לך מה עדיף – להישאר ביחד עם כל הלחץ האופף אתכם, או לפרק את החבילה.
כבר לא בא לך על הזוגיות הזו, את מוצא/ת את עצמך נמנע/ת ממפגשים אינטימיים, וחופשות הופכות להיות בשבילך גורם מאיים. גם המצב הכלכלי מדאיג אותך, אם יש בית – אז מה עושים איתו? איך תתחלקו ברכוש? מה תעשו עם הילדים? כבר יש מסביבכם זוגות שהתגרשו וברור לך שפרידה מוציאה מאנשים את הצד הכי מכוער שלהם – אפילו כזה שהם עצמם לא ידעו שקיים בהם.
רבים מתחבטים בשאלה הזו, ותכופות מגיעים למומחה בטיפול זוגי או משפחתי ומבקשים עצה – מה עדיף לילדים – להמשיך להיאבק על הנישואין האלה או להיפרד?
מחקרים שונים נותנים תשובות סותרות- יש האומרים שלהתגרש כשההורים נמצאים ברמת קונפליקט גבוהה זה הדבר הכי טוב לילדים שזקוקים לסביבה רגועה לגדול בה ומוטב שני בתים רגועים מבית אחד טעון במתחים, אחרים מספרים לנו שאם נתגרש אז רוב הסיכויים שהילדים שלנו יסבלו מבעיות רגשיות בהווה ובעתיד, חלקם אומרים שילדים להורים גרושים יתקשו בשמירה על הנישואין שלהם בעתיד, או שהרווחה הנפשית שלהם בעתיד תיפגע כי הם יאבדו את המסגרת הבטוחה שלהם – בית הוריהם המשותף. הטענות הסותרות מעצימות את הדילמה, וכמובן שלכל אחד יש את הרקע המשפחתי האישי שמשפיע על תפיסת המצב - ההורים שלך התגרשו ולתחושתך זה דפק לך את החיים? כנראה שיהיה לך קשה יותר ללכת, מתוך חשש שזו תהיה החוויה של הילדים שלך, ההורים שלך נשארו ביחד למרות מריבות בלתי פוסקות ובתור ילד התפללת שכבר ייפרדו? גם זה יכול להשפיע על ההחלטה שלך בהווה לכיוון השני.
מתי התשובה היא כן חד משמעית?
במשפחות שבהן יש אלימות בין בני הזוג מכל סוג שהיא – פיזית, נפשית, כלכלית, מינית וכיוצא באלה- ובן הזוג האלים אינו מוכן להכיר בבעיה ולטפל בה - זוהי זוגיות שכדאי לפרק כי היא הרסנית ונותנת מודל שלילי לילדים שעשויים להפנים אותו ולשעתק אותו בבגרותם.
מתי כדאי להילחם על הקשר הזוגי?
יש מצבים שבהם כדאי להילחם על הקשר, בעיקר כשיש בסיס מוצק ליחסים – יש אהבה, יש מכנה משותף ותחומי עניין משותפים. לפעמים משבר הגירושין מתעורר על רקע בגידה – פרשת אהבים מחוץ לנישואין. אירוע מעין זה טורף את כל הקלפים, הצד הנבגד חווה קריסה של האמון, תחושת תעתוע – האם כל מה שהיה לי עד כה זה אמתי או שקרי? רגשות עוצמתיים של זעם, קנאה, חוסר אונים, כבוד נרמס ועוד. במקרים מעין אלה, כדאי לבחון בטיפול זוגי על איזה רקע התרחשה הבגידה, האם יש מה לתקן והאם יש מקום לסליחה ולהשתדל להימנע מאקטים אימפולסיביים שאחר כך כל הנוגעים בדבר עלולים להצטער עליהם.
ואם החלטנו להתגרש אז מה בכל זאת חשוב לדעת?
מה שהכי קשה לילדים הוא לא עצם הפרידה של ההורים, אלא אובדן התפקודים ההוריים במהלך המשבר האישי שהם עצמם חווים כתוצאה מהגירושין. בטווח הקצר חשוב מאוד להמשיך ולתפקד כהורים- לשמר את הגבול הברור בין ילד להורה, להימנע מלשתף את הילד בדילמות של מבוגרים, לחשוב על טובת הילד, לשמר את כל הפעילויות והעיסוקים הקודמים שלו או שלה למרות העומס הרגשי והטכני.
משתנה משמעותי נוסף הוא היחסים בין ההורים. יש שחושבים שאחרי הגירושין, זה כבר לא כל כך משנה מה מהות הקשר בין ההורים ולא כך הוא. כשהילדים קטינים, כל החלטה מהותית לגבי הילדים צריכה להתקבל תוך הסכמה של שני הצדדים, המעבר של הילדים בין הבתים – יכול להיות מעבר רך וטבעי או מעבר טעון וקשה – תלוי במערכת היחסים בין הצדדים. המפתיע הוא, שאיכות היחסים בין ההורים משמעותית לא רק כשהילדים קטינים, אלא גם בבגרותם. יחסים טעונים בין ההורים גורמים לילדים תמיד "לעמוד באמצע", לפעמים נוקטים צד ולפעמים פשוט נמצאים במתח תמידי מהפיצוץ הבא.
מה זה תיאום הורי?
הורים שמחליטים להיפרד, ורמת הקונפליקט ביניהם גבוהה – מוטב שיפנו לאשת מקצוע שעוסקת בתיאום הורי. מטרתו של התיאום ההורי, לסייע לבני הזוג לשתף פעולה ולפתור דילמות הנוגעות לילדים. מדובר בתהליך תחום בזמן של 15 עד 20 פגישות, כשהמיקוד הוא בטובת הילדים, בצרכיהם ובפתרון בעיות. בניגוד לגישור – הליך המבוסס על פשרות והסכמות שבו מנסים להגיע להבנות בכל הנושאים ובכללם בנושא ההורות. תיאום ההורי לעומת זאת, מתאים לזוגות בקונפליקט גבוה ומתמקד בהורות בלבד. תהליך זה משלב אף הוא כלים מעולם הגישור.
