במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Child: care, health and development על ידי Kato, Fujiwara & Kawachi בדקו איך יחס האם לתינוק בגיל 6 חודשים ישפיע בהמשך על הסתגלות הילד/ה למסגרת החינוכית בגילאי 5.5 ו-11.
במחקר שנערך ביפן, נדגמו 2 קבוצות: 1,488 משפחות המאופיינות באימהות אקטיבית ו- 1,488 משפחות בהן האימהות אופיינה בהיעדר מעורבות עם התינוק/ת, ועקבו אחריהן 11 שנה. החוקרים מצאו שאימהות לא פעילה בגיל חצי שנה, משפיעה לרעה על הסתגלות הילדים בהמשך.
החוקרים מצאו שילדים שאמהותיהם לא היו פעילות איתם בגיל חצי שנה, בגיל 5.5 היו פחות סבלניים, התקשו לקיים הבטחות, והתקשו בהבעת רגשות. בגיל 11, אותם ילדים נהנו פחות מביה"ס לעומת ילדים שלהם היו אימהות אקטיביות יותר.
איך להיות אימא* פעילה?
חשוב לדבר אל התינוקות, להסביר להם מה קורה ומה מתוכנן לקרות גם אם הם רק בני חודשיים או שלושה. להקריא להם סיפורים (בהתאמה לגיל כמובן), להשמיע להם מוזיקה מרגיעה ולקחת אותם לטיולים לגינה באוויר הצח גם אם היא עדיין לא זוחלים. חשוב להרים את התינוקות על הידיים, זה לא יהפוך אותם למפונקים, אלא יעזור להם בפיתוח קשר וביטחון. תחושת הלב הפועם של אימא היא מרגיעה ומזכירה את להם את תקופת העוברות. הורות פעילה זה אומר גם לשמור על סדר יום קבוע- שעות קבוצות פחות או יותר של ארוחות, שינה ופעילות, יתרמו אף הן ליצירת מסגרת בטוחה ומרגיעה עבור התינוק/ת ועבורך.
מה זה אומר הסתגלות נמוכה?
כשילד מתקשה לשמור על הכללים, מפריע למהלך השיעור, מתקשה להיענות לדמות סמכות, ליהנות מהלמידה ומהמסגרת החינוכית, אלו סימנים להסתגלות נמוכה. הבעיה עם זה היא, שבמחקרים נמצא שהערכת המורה את מיומנויות תלמידי הגן ובית הספר בהיבטים חברתיים רגשיים - היא מנבא לתוצאות מאוחרות יותר בחייהם של הילדים כגון הישגים אקדמיים, תעסוקה. כלומר, אם המורה חושבת שלילדך יש מיומנויות חברתיות נמוכות, זו יכולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה, ולכן חשוב לתת מענה לילד מוקדם ככל הניתן בהיבטים הדרושים.
טיפים לאם הצעירה:
הכרה בחשיבות הנושא זה צעד ראשון ליישום. עצם המודעות, יכולה להוביל ליישום ולהפוך את חווית ההורות למעשירה יותר מצד אחד, ולהשפיע לטובה על ההתפתחות התקינה של התינוק/ת מצד שני.
דיכאון אחרי לידה. 1 מתוך 8 נשים חווה דיכאון אחרי לידה, ופעמים רבות אינה מודעת לכך באותה התקופה. אם ילדת לפני חודשיים ויותר, ואת מרגישה חרדה או מדוכדכת, או שאת מרגישה קושי ליצור קשר עם התינוק - יש מספר כתובות טובות בחינם לטיפול דיאדי, כגון: מרפאת אם תינוק באיכילוב, סדנאות פיתוח קשר אם תינוק, המכון לגיל הינקות בבינתחומי.
אשמה לא שייכת לכאן. אשמה היא רגש שמלווה את ההורות ככלל ואת האימהות בפרט. הבעיה היא שלעתים היא מייסרת כל כך, עד שהיא משתקת ומחליפה את ההתמודדות האקטיבית עם המציאות. אם את מוצאת את עצמך מתייסרת עם רגשי אשמה – אל תישארי עם זה לבד. מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בהקדם.
טיפים להורים לילדים עם קשיי הסתגלות בגן/ בבית הספר היסודי:
לא להזניח. לא כל קשיי ההסתגלות קשורים למשתנה ההורות האקטיבית. יכולות להיות לכך מגוון סיבות, כמו לקויות למידה, הפרעות קשב ועוד. בכל מקרה, חשוב לתת לילד/ה את המענה הטיפולי הדרוש ויפה שעה אחת קודם.
להיות בקשר עם הדמות החינוכית. לעיתים ילדים מגיבים לא טוב לדמות חינוכית לא אוהדת, גננת שכועסת על ילד שגוזל ממנה משאבים רבים מדי, מורה שמוציאה את הילד מהכיתה לעיתים תכופות על רקע הפרעות... יש הורים שנוטים להמעיט בערך השפעת הדמות החינוכית על חווית ילדיהם. היו הורים מעורבים, שמרו על קשר חיובי עם הדמות החינוכית וחפשו פתרונות במשותף.
טיפול דיאדי. אם מרגיש לכם שמדובר בילד/ה קשה, וזו חוויה שמלווה אתכם שנה ויותר, סביר להניח שהקושי נעוץ בקשר שלכם הורה-ילד. במצב כזה מומלץ לפנות לטיפול דיאדי שמטפל בקשר, ולא בילד/ה או בהורה לחוד.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ פסיכולוגי המותאם באופן אישי לפונה.
* הכוונה היא לדמות המטפלת העיקרית בתינוק, והפנייה לאימהות היא מטעמי נוחות בלבד.
