זוכרת את הרגע שבו גילית לראשונה שאת בהיריון? זוכרת את הרגע שבו נודע לך מן הילוד? איך זה עיצב את הכמיהות שלך ביחס לילד או לילדה העתידיים שלך? מה קיווית בשבילו או בשבילה? אם יש אבא בתמונה - מה הוא קיווה וציפה בשביל הילד? האם התקוות הללו הושפעו ממין הילוד?
כל הורה- אימא או אבא לעתיד- מתחילים את תהליך ההורות שלהם, עם הידיעה שמתקיים היריון ובסופו ייוולדו ילד או ילדה. מה אימא רוצה בשביל בתה הבכורה או בשביל בנה הבכור? מה רוצה האב?
וויטנברג ושות' (2017) חקרו בדיוק את הסוגיה הזו. לדבריהם כשאימהות ואבות מתבקשים לומר מה הם מקווים ומצפים עבור ילדם העתידי, הם חייבים לחשוב על תקוות לטווח הארוך ועל מטרות שיש להם עבור הילד. שאיפות הוריות אלו יכולות להיות אינדיקציה מוקדמת לייצוגים הנפשיים של ההורה לילד העתידי ולעצמו כהורה.
לכל הורה שמצפה לילד יש משאלות עבור בנו או בתו העתידיים. משאלות עשויות להשפיע על אינטראקציות הורה-ילד וגם על מה שייצא מהילד, אך עד היום היה ידוע מעט מאוד על משאלות אלו. מחקר משותף של אוניברסיטאות מיזורי, מילווקי, וירג'יניה וטקסס אוסטין שבארצות הברית – בחן את סוגי המשאלות של הורים לעתיד עבור בנם הבכור או עבור בתם הבכורה ובדק האם משאלות אלו משתנות כתוצאה מאוריינטציית המגדר של ההורה או של הילד. נדגמו 126 זוגות בגילאי 16-50, בגיל ממוצע 30, במסגרת מחקר אורך שהחל ב 1992 והמשיך במעקב אחר המשפחות עד שהילד הבכור או הילדה – הגיעו לגיל 8.
החוקרים גילו כי תסריטי האימהות לגבי שאיפות לילדם הבכור התייחסו ל-8 קטגוריות מרכזיות: רווחה (כלומר אושר, הסתגלות ובריאות); יחסים בינאישיים (כלומר יחסים חיוביים וקרובים עם משפחה וחברים); תכונות או ערכים ספציפיים; מטרות ספציפיות (בתחומי הלימודים, הקריירה, ממון); הישגים אישיים ואחריות אישית (הכוונה להצלחה ולעצמאות); הגשמה אישית; הגנה ותלות בהורה (דאגה להורה, הכרה בהשקעתו עבור הילד). נמצא כי בממוצע אימהות דיווחו על יותר ציפיות הנוגעות לאושר ולתחושת הגשמה אישית עבור ילדיהן, לעומת אבות שהתייחסו יותר למאפיינים אישיותיים, מטרות והישגים. כלומר, אימהות נוטות להעריך רווחה והגשה אישית ואבות נוטים להעריך הישגים אישיים ואחריות.
עם זאת, לא נמצא הבדל בין הציפיות של האימהות והאבות ביחס לילדם העתידי על בסיס מין- כלומר אם זה בן או בת. נראה כי ההבדל בשאיפות ההורים הושפע מהסטריאוטיפים המגדריים שלאורם גדלו, אך הממצא המעניין והמעודד בהקשר זה, הוא כי הממצאים מראים שאבות ואימהות גם יחד, נמנעים מלכפות אך הסטריאוטיפים הללו על ילדיהם העתידיים.
אז מה כדאי שנזכור?
השאיפות שלנו מעוצבות באופן בלתי נמנע מהאופן שבו חונכנו – כגברים או כנשים. אין בכך אמירה שיפוטית, אבל מוטב שנהיה מודעים לכך, כדי לזהות כשלים שהפריעו בהתפתחות האישית שלנו. הכוונה היא בעיקר לשאיפות חוצות מגדר- טוב יהיה אם גם אבות ישימו דגש על רווחה אישית של ילדיהם, ואם גם אימהות יעודדו את ילדיהן ובפרט את בנותיהן להישגים שבבוא היום יהפכו אותן לעצמאיות ומאושרות יותר.
חשוב לזכור שהשאיפות שלנו לגבי תכונות, מטרות ותכניות בחיים, הן שלנו, ולא בהכרח יהיו בהתאמה לאופיו של הילד או לאופיה של הילדה שתיוולד. עבודת מודעות מתמשכת, תאפשר לנו להישאר קשובים לבחירותיהם של ילדינו, ולאפשר להם לשגשג בתחומים שבהם טוב להם ולאו דווקא לנו.
ביבליוגרפיה
Wittenberg, B. M., Beverung, L., Ansari, A., Jacobvitz, D. & Hazen, N. (2017). Gender
Differences in Parents’ Prenatal Wishes for their Children’s Future: A Mixed-Methods Study, Journal of Child & Family Studies, 26(7), 1865-1874.
