טיפול רגשי הוא מענה יעיל אך יקר, שלא תמיד נגיש לכלל האוכלוסייה. מתוך כך, צצו מגוון רחב של אפליקציות שנותנות מענה טיפולי מקוון, אם באמצעות צ'ט בוטס ואם באמצעות קשר עם מטפל בפורמטים שונים ובעלות מוזלת.
מחקר שפורסם השבוע, מבקש לבחון את מידת היעילות של התערבויות מקוונות (eHealth interventions ) בתחום בריאות הנפש - להפחתת סימפטומים ספציפית בקרב עובדים בארגון.
הידעתם?
בעיות בתחום בריאות הנפש במקומות עבודה הן נפוצות מאוד, ויש להן השפעה מהותית על רווחת העובד, מידת הפרודוקטיביות שלו, כמות ההיעדרויות, תביעות פיצויים וכן על מערכת הרווחה הארגונית. הפסדים ארגוניים הנובעים מבעיות בריאות הנפש של עובדים נאמדות ב 225 ביליון דולר לשנה בארצות הברית ו-13 ביליון פאונד לשנה בבריטניה. לרוב מדובר בדיכאון וחרדה. עם זאת, הפרעות נפשיות נפוצות יכולות לעבור מתחת לרדאר משום שהן מזוהות בטעות כתגובות ללחץ בעבודה או מצבי מתח אחרים.
למעסיק חשוב להשקיע בעובד
בעשורים האחרונים, ארגונים מכירים יותר ויותר בחשיבות שימור הבריאות של עובדיהם - מסיבות אתיות, מתוך רצון להגביר פרודוקטיביות, מתוך צורך להתאים לשינויים בחקיקה ומתוך רצון להפחית את הנטל הכספי הנובע מחולי של עובדים. עם זאת, בעוד שמענים בתחום הבריאות הפיסית מבוססים היטב במקומות עבודה רבים, הרי שזהו עדיין לא המצב בתחום בריאות הנפש.
דיכאון תהפוך למגבלה מספר 1 בשוק התעסוקה בשנת 2020
זוהי כנראה אחת הסיבות להצפה שמתרחשת בעשור האחרון כשכלים מקוונים בדמות מענים בתחום בריאות הנפש צצים כפטריות אחרי הגשם. הכלים מכוונים לטיפול בדיכאון, חרדה ויש כאלו הממוקדים בהפחתת מתח באופן כללי באמצעות אפליקציות ואינטרנט. המרכיבים של התערבויות אלו כוללים: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ניהול מתחים, גישת מיינדפולנס ואימון קוגניטיבי.
כיום מעסיקים רבים מספקים גישה לסיוע בתחום הבריאות הנפשית ובכלל זה טיפול ממוקד קצר מועד, ייעוץ ניהולי וייעוץ ארגוני כשהערכת עלות הסיוע לעובד מוערכת בכ 40$.
המחקר הנוכחי ביצע סקירה סיסטמתית של מחקרים בתחום, כדי לבחון את מידת היעילות של התערבויות מקוונות בתחום בריאות הנפש.
המחקר מצא שאם ההתערבויות המקוונות מוצעות לכלל העובדים בארגון- הרי שהמתודה של מיינדפולנס כהתערבות מניעתית היא היעילה ביותר. אפליקציות לניהול מתחים ברובן נמצאו כלא יעילות ובמחקר אחד אף נמצאו מזיקות. למרות האמור, התערבויות לניהול מתחים בקרב עובדים המדווחים על רמות מתח גבוהות יכולות להוביל להשפעה חיובית.
לסיכום, למרות שהתערבויות מקוונות (eHealth interventions) הפכו לפופולריות בארגונים ומקדמים את הטמעתן, נראה שיש צורך במידה של זהירות בקידום מגמה זו, ויש להמשיך ולחקור את מידת האפקטיביות שלהן, פילוח קהל היעד אליהן הן מכוונות, אופן הטמעת השימוש וסיכונים אפשריים של טכנולוגיות חדשניות אלו.
ובנימה אישית...
הפיתוי להשתמש בטכנולוגיה כמענה גורף הוא גדול. בחלק מהמקרים זה גם בהחלט מועיל – וודאי שקל יותר לבצע קניות ברשת במקום לכתת רגליים, לעשות בירורים, סידורים ועוד.
אך לצד מגוון המענים המועיל שמאפשרת לנו הטכנולוגיה, ישנם גם תחלואות וסכנות או לחילופין מענים שקשורים להיבט הבינאישי שיעילותם עדיין מוטלת בספק. כנראה שאת הקשר הבינאישי החם, קשר העין והשקיעה בכורסה הרכה - האפליקציות המקוונות עדיין לא יכולות להוות תחליף.
ביבליוגרפיה
Stratton E, Lampit A, Choi I, Calvo RA, Harvey SB, Glozier N (2017) Effectiveness of eHealth interventions for reducing mental health conditions in employees: A systematic review and meta-analysis. PLoS ONE 12(12): e0189904.
