מחקר חדש מגלה שפגים נוטים בגיל הרך לרכוש פחות חברים, מרגישים פחות שייכות בקרב בני גילם ומבלים פחות זמן בהתערות חברתית בשלב הילדות המוקדמת – אך זה משתפר כשהם מגיעים לבית הספר – לפי מחקר חדש מטעם אוניברסיטת וורוויק שבבריטניה בשיתוף מחקר בינלאומי.
פרופסור דיטר וולק מהמחלקה לפסיכולוגיה בשיתוף בית הספר לרפואה באוניברסיטת וורוויק, הוביל צוות שהדגים שילדים שנולדו טרם זמנם – כולל לידות מוקדמות מאוד עד לידות מוקדמות במידה מתונה וקלה – מתקבלים פחות על ידי בני גילם.
עם זאת, ילדים אלו משלימים פערים – רוכשים חברים וזוכים לקבלה חברתית לאחר המעבר לבית הספר סביב גיל 8. ממצא זה היה מועיל במיוחד בקרב ילדים שנולדו מוקדם מאוד לפני מועד הלידה המתוכנן.
החוקרים ניתחו נתונים על יותר מ 1,000 ילדים שנולדו בגרמניה בין 1985-6 ממחקר אורך בבוואריה. מתוכם 179 נולדו מוקדם מאוד (שבוע 32 או קודם לכן), 737 נולדו מוקדם (שבוע 32 עד 36) ו-231 נולדו במועד (שבוע 37 עד 41).
הילדים שנולדו בלידה מוקדמת ונכללו במחקר, לא סבלו מעיכובים התפתחותיים משמעותיים.
בעת הלידה, בוצעה הערכת סיבוכים של היילוד ונבדקה מערכת היחסים הורה-תינוק באמצעות תצפיות יומיות. בגיל 6 ו-8, בוצעה לילדים הערכה קוגניטיבית ומוטורית וכן נעשתה הערכת קשיים התנהגותיים על ידי מבחנים פסיכולוגיים ורפואיים.
באופן מכריע, חברויות מובנות למחצה וראיונות משפחתיים שאלו גם את ההורים וגם את הילדים על כמה חברים יש לילד, ומה תכיפות המפגשים שלהם עם החברים. ההורים והילד התבקשו גם למלא שאלון ויזואלי כדי לקבוע איך הם חשים שהם נתפסים על ידי קבוצת השווים שלהם.
נמצא שילדים שנולדו בלידה מוקדמת מאוד דיווחו על ממוצע של ארבעה חברים, בעוד שילדים שנולדו במועד דיווחו על חמישה חברים בגיל 6. הורים דיווחו ביחס לילדים שנולדו בלידה מוקדמת שהם פחות מקובלים בקרב בני גילם.
ילדים שנולדו בלידה מוקדמת מאוד נטו להיפגש 15% פחות עם חבריהם ביחס לילדים שנולדו במועד.
ילדים שהיו להם יכולות מוטוריות פחותות, יכולות קוגניטיביות פחותות ויותר בעיות רגשיות – היו להם פחות חברים והיו פחות מקובלים בקרב בני גילם.
מכל הילדים, בנים, ילדים ממשפחות גדולות, כמו גם ילדים עם קשיים קוגניטיביים, מוטוריים או התנהגותיים ויחסי הורה-תינוק פחות טובים בינקות, היו עם פחות חברים, נפגשו פחות עם חברים והיו פחות מקובלים בקרב בני גילם.
פרופ' דיטר: "כשיש חברים, משחקים איתם ומקובלים על ידם חשוב לתמיכה החברתית ולרווחה האישית. כשיש פחות חברים, מרגישים פחות מקובלים זה יכול להוביל לתחושות של בדידות וסיכון מוגבר לסבול מדחייה חברתית או מבריונות".
פרופ' דיטר מוסיף ואומר כי במעקב על ילדים שנולדו טרום זמנם, יש להוסיף חקירה על היחסים החברתיים שלהם.
"כניסה לבית הספר מגדילה את הרשתות החברתיות ואמורה להיות שיקול כששוקלים דחייה במועד הכניסה לבית הספר עבור ילדים שנולדו טרום זמנם".
"למרות שרוב הילדים שנולדו טרום זמנם, מדביקים את הקצב במהלך בית הספר היסודי, התערבויות עתידיות עם ילדים אלו צריכה לכלול הקניית מיומנויות חברתיות לפני הכניסה לבית הספר כדי למנוע פסיכופתולוגיה עתידית ובעיות התנהגות".
הורים לילדים שנולדו טרום זמנם – במיוחד אלו עם קשיים מוטוריים וקוגניטיביים – צריכים לקבל עזרה איך לייצר הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות ואיך לתמוך במיומנויות הקשורות לאינטראקציה חברתית בשלבי טרום הכניסה לבית הספר.
"שיפור ההורות המוקדמת, התפתחות מוטורית, קוגניטיבית והתנהגותית יכולה לסייע בכינון חברויות וקבלה בקרב קבוצת השווים לכל הילדים שנולדו טרום זמנם. התערבות בכמה אופנים של הדרכה יכולה להיות אפקטיבית במיוחד כשמערבים הורים, מורים וסטינג כיתתי".
כמה עצות להורים לילדים שנולדו עד שבוע 36:
גלו ערנות ביחס לאינטראקציות החברתיות של ילדיכם הצעירים. סייעו להם בתיווך רגשותיהם ורצונותיהם לחברים ולהיפך, כדי לבסס אצלם תחושת מסוגלות ולמנוע דחייה.
מבחינת העלאת הילד/ה לכיתה א' – יש לבחון את הבשלות הרגשית של ילדיכם ללמידה מחד, ואת הנושא החברתי מאידך. מחקרים רבים מראים כי עלייה לכיתה א' מומלצת דווקא בגיל 7 ולא לפני, כך שיש לבחון כל מקרה לגופו ואולי להשקיע את השנה הנוספת בגן לעידוד רכישת מיומנויות חברתיות מפותחות יותר אצל ילדיכם.
איכות הקשר הורה-תינוק משמעותית מאוד תמיד, ובפרט עם פגים. אימהות רבות נוטות לדיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה. אימהות שחשות קושי ביצירת קשר עם התינוק, נטייה למרה שחורה או חרדות – מוטב שיקדימו לפנות לייעוץ מקצועי. כיום יש מגוון מרפאות אם-תינוק, חלקן לשנה הראשונה שלאחר הלידה וחלקן ל-3 השנים הראשונות, חלקן בחינם ואחרות במחיר מסובסד מאוד.
