top of page
תמונת הסופר/תשיר דרור, פסיכותרפיסטית בהרצליה

איך היה היום שלך? 5 שאלות שתוכלו לשאול את ילדיכם

עודכן: 17 בדצמ׳ 2020

כתיבה: שלי סולומון אברמסון, חיפה

עריכה: שיר דרור



כאמא, אני לעולם לא אשכח איך הרגשתי כשהבת הגדולה שלי הלכה לראשונה למסגרת. איך פיללתי להיות זבוב על הקיר, לדעת באמת איך עובר עליה היום. לימים הבנתי שאני צריכה לסמוך על המערכת ועליה, אך הצורך לדעת מה היא חווה במסגרת ליווה אותי מאז שהיא קטנה ועד עצם היום הזה כמתבגרת. מהקליניקה אני יודעת, שתחושה זו מלווה הורים רבים - כשמסיימים יום עבודה, פוגשים את הילדים, חיבוק נשיקה ושאלה איך היה? וקבלת התשובה המוכרת "היה כייף".


הציפייה שלנו לשמוע איך היה היום שלהם, לשאול שאלות ולקבל פרטים יותר מ"היה כייף או בסדר..." מה אכלו, עם מי שיחקו, אירועים משמעותיים שקרו במהלך היום וכמובן לדעת אם חלילה התרחש אירוע חריג או פגיעה.

עם מתבגרים הדבר אפילו מורכב יותר. יש להם חברים, לימודים ועולם שלם שלא תמיד גלוי וידוע לנו. בגיל ההתבגרות עולה הצורך לשיח כן ומאפשר עם הילדים מתוך עניין של ההורים לדעת פרטים על עולמם ולסייע להם במידת הצורך.


אז שוב ושוב נוכחתי שהתשובה של המתבגרת שלי ושל הקטנה, "היה כיף" חוזרת על עצמה.

האם באמת היה כיף?

מה משמעות הכיף?

כמנהלת מרכז הגנה לילדים 'בית לין', רכשתי מיומנויות ייחודיות בדיבוב ילדים, ואני רוצה לשתף אתכם מניסיוני איך תוכלו לקבל פרטים על חייו של הילד, בצורה שתאפשר לו לבטא את עצמו בצורה חופשית, משוחררת ואוטנטית. נראה שעקרונות של שאלת ילדים דומים במידה רבה לעקרונות של ראיון טיפולי וראיונות אחרים. עם זאת כמובן שלגיל הילד יש השפעה רבה על אופן שאילת השאלות.

  • התעניינות כנה - בשלב הראשון הילד צריך לחוש, שהשואל מתעניין בדבריו בכנות. כלומר, כשהמיקוד של ההורה נמצא בו ולא על הדרך – תוך כדי התעסקות בנייד או או הכנת אוכל. לכן, הצעתי היא לשבת ליד הילד, להסתכל עליו להתפנות מעיסוקים נוספים.

  • גילוי אמפתיה - היא חשובה ביותר. אמפתיה היא יכולתו של השואל להבין מה חש הילד תוך גילוי הזדהות עמו. הילד צריך להאמין כי ההורה מגלה הבנה אמתית לקשייו ובעיותיו ואפילו למניעי התנהגותו (בנימין [i]1990). אמנם אין ההורה נדרש להזדהות מלאה, אך עליו להעמיק את הבנתו.

  • יצירת דפוס שיח אצל הילד. ילדים שרגילים לשתף, ירגישו בנוח לשתף את ההורים מיוזמתם כשמשהו מעסיק אותם. על מנת לבסס הרגל לפיו הילד ישתף, חשוב מאוד ליצור אווירה של הדדיות. כך ההורה ייתן דוגמה אישית בכך שיספר לילדיו על אירועים וחוויות מיומו בזמן משותף כמו ארוחה משפחתית. בשיתוף מעין זה, הוא נותן במעשיו מודל לשיח פתוח ומאפשר. חשוב לספר דברים תואמי גיל שיכללו התייחסות תוכן ולרגש, כפי שהיינו רוצים לשמוע מהילד.

  • חיזוק חיובי- היות שנרצה לעודד את הילד שמספר להמשיך ולשתף, חשוב שהחיזוק והמחמאות יינתנו עצם השיתוף ולא על התוכן עצמו. איננו רוצים לחזק ילד לספר רק דברים טובים, כדי לייצר מרחב לשיתוף גם בחוויות קשות או שליליות. צריך להבחין בין חיזוק כמו "יופי שהשתתפת היום" לבין יופי אתה מספר נפלא על דברים שקרו לך היום. בחיזוק השני הילד מקבל חיזוק על עצם השיתוף, וכך יוכל לשתף גם אם סיפר שהפריע היום במסגרת הלימודית.

  • שפת הגוף של הילד- ניתן לראות בשפת הגוף של הילד באיזה חלק של השיחה הוא נינוח – והקשיבו לה. שפת גוף, היא כלי להעברת המסר ללא עכבות, כיוון שאינה ניתנת לשליטה. המטרה היא כמובן לעודד נינוחות בשיח עד כמה שניתן.

סוגי שאלות-

· חשוב שהשאלות יהיו קצרות, מובנות, פשוטות. שאלות ארוכות ומרובות עשויות לבלבל את הילד ובכך ליצור תשובה קצרה. בתחילת השיחה חשוב שהשאלה תהיה מזמינה ופתוחה

"ספר לי על היום שלך בגן/ ביה"ס..."

· שאלה המזמינה תשובה סיפורית, השאלה תוכל לאפשר לילד לספר את הנרטיב שלו ולהתמקד בדברים שחשובים לו. התשובה תלמד את ההורה על הנושאים בהם בחר הילד לפתוח את השיחה ולהתמקד וכן את הנושאים שבחר להחסיר. לאחר מכן אפשר לעבור לשאלות ספציפיות כגון: "סיפרת ששיחקת עם רונה, במה שיחקתם"?

· בקשה למידע נוסף - ניתן להרחיב את התשובה על ידי בקשה למידע נוסף, למשל, סיפרת שהייתם בחצר, ספרי לי עוד על החצר. "ספר לי עוד על.. "

· לאחר מכן אפשר לשאול שאלות ממוקדות באירועים: ספרי לי על המפגש; על ההפסקה או מיקוד בזמן: ספרי לי מה היה אחרי זה.. כן ספרי לי עוד.

· חוסר שיפוטיות: חשוב לא להיות שיפוטיים בזמן שהילד משתף, כי תגובות שיפוטיות עלולות לחסום אותו מלהמשיך בשיתוף בזמן זה או בעתיד.

חיזוק וסגירת השיחה

לפני שמסיימים את השיחה אפשר להגיד כמה מילים על אופן השיחה, העובדה שהיא התקיימה "איזה כיף שיצא לנו לדבר היום", "ממש מעניין מה שסיפרת על...". ילד שיחזק את מיומנות השיחה שלו מול הוריו, גם בטחונו ודימויו העצמי יתחזקו מול גורמים נוספים.

ישנה חשיבות רבה לפיתוח יכולת השיתו, של ילדים את הוריהם במה שקורה להם - טוב או רע. למעשה, עצם השיח מעצים קשר הורה –ילד בונה ומאפשר.


אז איך היה היום שלך?


[i] בנימין א. (1990). הריאיון המסייע

Comments


Wave
bottom of page