הסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה

דיכאון לאחר לידה - Postpartum depression (PPD) הוא אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר הקשורים ללידה. PPD מהווה גם איום רציני לרווחת התינוק שכן התקופה שבסמוך ללידה מהווה תקופת זמן קריטית לאירועים התפתחותיים רבים של תינוקות. מחקרים קודמים הציעו כי היסטוריה של דיכאון קשורה לעלייה בסיכון לדיכאון לאחר לידה. גורמים נוספים הקשורים ל- PPD כוללים גיל ומאפיינים דמוגרפיים אחרים של האם, סיבוכים בהריון ומשתנים מיילדותיים[1].

דיכאון לאחר לידה הוא מצב שלובש צורות רבות ויכול להישאר ללא אבחנה לפרקי זמן ארוכים. מאז שהמודעות לדיכאון לאחר לידה עלתה לראשונה בסוף שנות השמונים, נערכו מחקרים רבים בנושא שכיחותם, גורמי סיכון ושיעורי הטיפול המוצלחים בקרב אוכלוסיית העולם[2].

אמנם שיעורי דיכאון מדויק לאחר לידה אינם ידועים, אך ישנם מספר נתונים מוסכמים באופן כללי לגבי מספר הנשים החוות דיכאון לאחר לידה בשנה.

לפי הנתונים המדווחים בארצות הברית בלבד:

• בערך 70% עד 80% מהנשים יחוו, לכל הפחות, את ה"בייבי בלוז". רבות מהנשים הללו יחוו את המצב החמור יותר של דיכאון אחרי לידה או מצב הקשור לכך.

• השיעור המדווח של דיכאון קליני לאחר לידה בקרב אמהות טריות נע בין 10% ל 20%.

• מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי אחת מכל 7 נשים עלולה לחוות דיכאון בשנה שלאחר הלידה.

חשוב להבין כי נתונים אלו מתייחסים רק ללידות תינוקות חיים. נשים רבות אשר עוברות הפלה או סובלות מלידות שקטות, חוות אף הן תסמיני דיכאון לאחר לידה.

• כאשר כוללים נשים שהפילו או עברו לידה שקטה, בסביבות 900,000 נשים סובלות מדיכאון לאחר לידה בארצות הברית.

למרבה הצער, יש להניח כי דיכאון לאחר לידה שכיח הרבה יותר ממה שמציגים נתונים סטטיסטיים אלה. חלק מהמומחים הרפואיים מאמינים ששיעור הדיכאון לאחר לידה הוא לפחות פי שניים ממה שמדווח ומאובחן בפועל. אם התסמינים לא מדווחים ולא מטופלים, לא ניתן לקחת אותם בחשבון בסטטיסטיקת הבריאות העולמית.

ההיבטים הרגשיים של לידת פגים

דיכאון לאחר לידה הוא הסיבוך השכיח ביותר של הריון ולידה, ומשפיע על עד 15 אחוז מכלל הנשים בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הלידה. מחקרים הראו כי אימהות לתינוקות שנולדו בטרם עת יש כמעט פי שניים משיעור הדיכאון לאחר הלידה, במיוחד בתקופתן ביחידה לטיפול נמרץ בילודים[3].

מחקר שבחן תגובות רגשיות של אימהות העומדות בפני לידות מוקדמות: דגם 100 דיאדות אם-תינוק בשבוע 32 להריון[4]. המחקר ביקש להבהיר את הקשר בין התגובה הפוסט-טראומטית של האם שנגרמה בעקבות לידה מוקדמת לבין יחסי הגומלין בין אם לתינוק. במאמר זה מתוארים הרגשות האימהיים המוקדמים.

המחקר שנערך בשלושה בתי חולים בצרפת, כלל 100 דיאדות עם 100 פגים ואימהותיהן. האימהות השלימו, בשתי נקודות זמן שונות שאלונים לדיווח עצמי של דיכאון / חרדה, טראומה ותמיכה חברתית. בנוסף, נערכה הערכה של איכות האינטראקציות של הדיאדות אם-תינוק.

התגובות הפסיכולוגיות של האימהות כמו דיכאון וחרדה נמצאו קשורות במידה רבה לנוכחות טראומה ראשונית. הטראומה האימהית הראשונית שקשורה ללידה בטרם עת, קשורה במידה רבה למשקל התינוק בלידתו. תמיכה חברתית נתפסת על ידי האם נמצאה קשורה להיעדר טראומה אימהית לפני חזרתה הביתה, ונראה שהיא גם מעכבת מתסמינים דיכאוניים מרגע לידתו המוקדמת של התינוק.

הממצאים של מחקר זה על תגובות מוקדמות, אימהיות ורגשיות מעניינים ועולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים המצביעים על כך שללידתו המוקדמת של תינוק יש השלכות על תגובות רגשיות אימהיות.

במחקר זה, במהלך 15 הימים שלאחר הלידה, 39% מהאימהות השיגו ציונים ב- HADS שהצביעו על סיכון גבוה לתסמינים דיכאוניים וכשליש מהאימהות נשארו בסיכון לדיכאון במהלך הימים הספורים לפני השחרור מבית החולים. התפתחות זו של ציוני דיכאון מתאימה למחקר אורך אמריקני בו יותר ממחצית מאוכלוסיית האימהות עם פגים נמצאו בדיכאון (60%) על פי קריטריוני המחקר, עם שיפור הדרגתי של הסימפטומטולוגיה שהגיעה ליציבות בחודש השישי לחיי התינוק.

רוב האימהות (75%) מציגות סימפטומטולוגיה של חרדה לאחר לידה בטרם עת של תינוקן ועד למועד השחרור הביתה.

לאור הנתונים הללו, במידה ואת בהיריון בסיכון, או לאחר לידה שקטה או במידה וזהו היריון ראשון - חשוב לשמור על ערנות רבה, ולפנות לייעוץ מקצועי מוקדם ככל הניתן כדי לעבד את חווית הלידה ו/או הטראומה שחווית.

כמו כן, כאמצעי סינון ראשוני תוכלי לבדוק את עצמך באמצעות שאלון אדינבורו.

צרי קשר עם מרכז דרור לנפש בטלפון 0778040210 בהודעת ווטסאפ 0553180535

[1] Silverman, M. E., Reichenberg, A., Savitz, D. A., Cnattingius, S., Lichtenstein, P., Hultman, C. M., Larsson, H., & Sandin, S. (2017). The risk factors for postpartum depression: A population-based study. Depression and anxiety, 34(2), 178–187. https://doi.org/10.1002/da.22597 [2] https://www.postpartumdepression.org/resources/statistics/ [3] https://www.womenandinfants.org/news/postpartum-depression-in-mothers-with-preemies.cfm [4] Eutrope J, Thierry A, Lempp F, Aupetit L, Saad S, et al. (2014) Emotional Reactions of Mothers Facing Premature Births: Study of 100 Mother-Infant Dyads 32 Gestational Weeks. PLOS ONE 9(8): e104093. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0104093