טיפול רגשי במגוון התמחויות וקהלי יעד
טיפול רגשי, המכונה גם טיפול נפשי – זהו תהליך של ריפוי בדיבור.
האדם הסובל ממצוקה כלשהי- ממשבר, או ממצוקה נפשית מתמשכת – פונה לטיפול במטרה להקל על מצוקתו, לפתור את קשייו ולחיות את חייו באופן מיטיב יותר מכפי שהוא חי אותם בעת הפניה.
פסיכותרפיה יכולה להיעשות בידי מגוון אנשי מקצוע המוסמכים לכך- פסיכולוגים, עובדות סוציאליות קליניים, מטפלות בהבעה ויצירה, קרימינולוגיות קליניות ופסיכיאטרים עם הסמכה בפסיכותרפיה. כאשר הטיפול נעשה בידי פסיכולוג מוסמך הוא מכונה טיפול פסיכולוגי, כאשר הטיפול נעשה בידי כל פרופסיה אחרת הוא מכונה טיפול רגשי, נפשי או פסיכו תרפויטי.
בעוד שמבוגרים מטופלים בעיקר באמצעות שיחה, הטיפול בילדים נעשה בעיקר דרך אמצעים השלכתיים – כגון משחק ואומנות, דרכם עולים כל התכנים הנפשיים איתם ניתן לעבוד.
גישות הטיפול המרכזיות הן:
הטיפול הפסיכודינמי[1] - היא חקר ההיבטים של העצמי שאינם ידועים במלואם, במיוחד כפי שהם באים לידי ביטוי ומושפעים במערכת היחסים הטיפולית. ישנן כמה טכניקות מובילות בגישה זו, אף על פי שהיא מאגדת בתוכה זרמים שונים: מיקוד ברגש ובהבעת רגשות; חקר הניסיונות להימנע ממחשבות ורגשות מעוררי דחק; זיהוי וחקר תמות חוזרות ותבניות בחיי האדם; דיון בחוויות עבר, בהן הפוקוס הוא התפתחותי; מיקוד ביחסים הטיפוליים; חקר הפנטזיות.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי[2] - הוא טיפול מובנה, ממוקד, שמטרתו שינוי האופן בו המטופל תופס את עצמו ואת העולם. הפחתת המצוקה הנפשית נעשית דרך שינוי התנהגות, וקוגניציה – מחשבות, תפיסות, אמונות והחלטות. הגישה מאבחנת את הבעיה בקריטריונים מדידים, רואה במטופל שותף פעיל, המטופל נדרש להכין שיעורי בית בין הפגישות והוא גם בוחן את הצלחת הטיפול.
סיכום:
כיום מרבית המטפלות והמטפלים הדינמיים אינם מזוהים עם גישה תיאורטית אחת ומזהים עצמם כאינטגרטיביים או אקלקטיים - כלומר מטפלים המשלבים בין אלמנטים מזרמים שונים בתחום הפסיכותרפיה ו/או של כלים, על מנת למקסם את יעילות הטיפול אל מול צרכי המטופל הספציפי בו מטפלים.
אינטגרציה[1] בפסיכותרפיה כוללת ארבע גישות אפשריות: אינטגרציה תיאורטית, אקלקטיות טכנית (שימוש במרכיבים אפקטיביים מגישות שונות), אינטגרציה מתבוללת (עבודה דרך מודל עיקרי יחיד, תוך שילוב אספקטים ממודלים אחרים כשיש צורך בכך וגישת הגורמים המשותפים (מיקוד בפרקטיקות טיפול יעילות המשותפות לכל הגישות כגון הברית הטיפולית, שימוש באמפתיה ועוד).
מקורות הטיפול הדינמי בפסיכואנליזה, מבית מדרשו של זיגמונד פרויד שייסד את תורת הריפוי בדיבור. לאחר פרויד צמחו והתפתחו ענפים שונים ובהם הפסיכותרפיה
הפסיכודינמית, תיאוריית ה-self, התיאוריה ההתייחסותית, פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית טיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.
מקורות:
Shedler, J. (2012). The efficacy of psychodynamic psychotherapy. In R. A. Levy, J. S. Ablon, & H. Kächele (Eds.), Psychodynamic psychotherapy research: Evidence-based practice and practice-based evidence (p. 9–25). Humana Press - Springer. https://doi.org/10.1007/978-1-60761-792-1_2
[1] טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים: עקרונות טיפוליים (2011) / עורכים: מרום, גלבוע-שכטמן, מור, מאיירס
[1] Zarbo, C., Tasca, G. A., Cattafi, F., & Compare, A. (2016). Integrative Psychotherapy Works. Frontiers in psychology, 6, 2021. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2015.02021